החלטה בתיק ס"ע 61012-01-12

1.        לפניי שני הליכים בהם נקטה התובעת אשר מקורם באותה עילה. ההליכים אוחדו בהתאם להחלטת סגנית הנשיאה - השופטת יהלום מיום 18.3.2013 (להלן: ההחלטה), בה נקבע כי יש יש ליתן החלטה נוספת בנוגע לאופן התנהלות התובעת ובנוגע הוצאות משפט בגין התנהלות זו.

תחילה יפורטו ההליכים המשפטיים עד כה ולאחר מכן תינתנה החלטות בנוגע להתנהלות התובעת ובנוגע לבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה בתיק סע"ש 12850-02-13 וכן תינתנה הנחיות בנוגע להמשך ניהול ההליך.

ההליכים המשפטיים

2.        ביום 31.1.2012 הגישה התובעת כתב תביעה נגד הנתבעת ושני נושאי משרה (להלן: נושאי המשרה) לתשלום סכום של 50,000 ש"ח בגין נסיבות סיום העסקתה (ס"ע 61012-01-12). התובעת לא הייתה מיוצגת באותו מועד. בכתב התביעה פירטה התובעת את השתלשלות העניינים עד לפיטוריה וטענה כי הסיבה לפיטורים הייתה הריונה (להלן: התביעה הראשונה).

ביום 15.3.2012 הגישו הנתבעת ונושאי המשרה כתב הגנה במסגרתו הכחישו את טענות התובעת. כמו כן ביקשו נושאי המשרה כי התביעה נגדם תימחק בהיעדר עילה.

3.        ביום 18.3.2012 הגישו הנתבעת ונושאי המשרה תביעה שכנגד בגין לשון הרע. ביום 5.4.2012 הגישה התובעת כתב הגנה שכנגד שבו הכחישה את הטענות בדבר לשון הרע.

4.        ביום 11.9.2012 התקיים דיון קד"מ לפניי. במהלך הדיון הוצע לתובעת ליטול לעצמה ייצוג משפטי, בין היתר, מכיוון שהסעד הנתבע אינו ברור וייתכן שהיא אף זכאית לסעדים נוספים בגין עילת התביעה שפורטה. התובעת ביקשה פרק זמן של 60 ימים על מנת להתייעץ עם עורך דין ולהודיע מבוקשה. כמו כן, הסכימה התובעת למחוק את נושאי המשרה מכיוון שאין לה עילת תביעה אישית כנגדם. בסיום הדיון ניתנה החלטה לפיה על התובעת להודיע אם נטלה לעצמה ייצוג משפטי וכן מבוקשה לגבי המשך ניהול ההליך.

5.        התובעת הגישה בקשות שונות להארכת מועד, ולאחר קבלת הסכמת הנתבעת הוארכו המועדים כפי שהתבקש.

6.        ביום 3.2.2013 הגישו ב"כ התובעת הודעה על ייצוג וכן ייפוי כוח.

7.        ביום 7.2.2013 ניתנה החלטה לפיה על התובעת להודיע מבוקשה לגבי המשך ניהול ההליך עד ליום 26.2.2013.

ביום 10.2.2013 הודיעה התובעת כי ברצונה להמשיך בהליכים וכי יש לקבוע דיון בתיק. באותו מועד ניתנה החלטה לפיה על התובעת להודיע אם ברצונה לתקן את התביעה וככל שהתשובה חיובית, תגיש בקשה מתאימה עד ליום 26.2.2012.

8.        בין לבין, ביום 7.2.2013 הגיש התובעת את תביעה נוספת נגד הנתבעת  (סע"ש 12850-02-13; להלן: התביעה הנוספת). בתביעה הנוספת נתבעו סעדים כספיים בגין אותה עילה, קרי - פיטורי התובעת שלא כדין מחמת היריונה (פיצוי בגין אובדן השתכרות ממועד הפיטורים ועד למועד הלידה, פיצוי עבור 60 ימים שלאחר הלידה, חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה). יצויין כי במסגרת התביעה הנוספת לא נתבע סעד כספי שעניינו פיצוי בגין נזק לא ממוני. התביעה הנוספת התבררה בפני כב' הרשמת ריכטמן.

ביום 13.3.2013 הגישה הנתבעת בתיק בו מתנהלת התביעה הנוספת בקשה לעיכוב הליכים בשל הליך תלוי ועומד ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה. בבקשה נטען כי יש לעכב את ההליכים בתביעה הנוספת עד למתן פסק דין בתביעה הראשונה במסגרתה יתבררו הנסיבות שהובילו לסיום העסקתה של התובעת.

התובעת השיבה לבקשה וטענה כי הסעדים שנתבעו בשני ההליכים שונים ולכן אין לעכב את ההליכים בתביעה הנוספת אלא לבררה במקביל לתביעה הראשונה.

בתשובה לתשובה נטען כי התביעה הנוספת הוגשה על מנת לחמוק מתשלום הוצאות משפט בגין תיקון כתב תביעה ולכן התבקש בית הדין להיעתר לבקשה ולעכב את ההליכים.

בבקשה זו טרם ניתנה החלטה.

9.        כמו כן, ביום 12.2.2013 הגישה התובעת בתיק בו מתנהלת התביעה הראשונה הודעה ובקשה לאיחוד תיקים. התובעת הודיעה כי הגישה תביעה נוספת נגד הנתבעת (סע"ש 12850-02-13) לתשלום רכיבים שונים שלא נתבעו במסגרת התביעה הראשונה (להלן: התביעה הנוספת) וביקשה לאחד את ההליכים מכיוון שמדובר באותם צדדים וכן בסעדים הנובעים מאותה פרשת פיטורים.

הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לאיחוד היא בקשה מיתממת ומקוממת הנגועה בחוסר תום לב. שכן במקום להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה ולשלם את הוצאות המשפט הנובעות מהתיקון, הוגשה תביעה נוספת בגין אותה מסכת עובדתית. לפיכך התבקש בית הדין לדחות את הבקשה.

בתשובת התובעת לתשובת הנתבעת נטען כי התביעה הראשונה הוגשה כאשר לא הייתה מיוצגת ובה עתרה לסעד כספי מבלי שפירטה מהו המקור המשפטי לאותו סעד וכי בית הדין רשאי לפסוק לה את הסעד המבוקש כפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפליה. עוד נטען כי מטרת הבקשה היא ייעול הדיון.